הסיפור על פיפשי החתול
פעם אחת גר חתול מיוחד במינו בשם פִּפְשִׁי. פִּפְשִׁי לא היה סתם חתול, אלא חתול כחול ויפהפה, עם פרווה רכה בצבע השמיים שאהב להיות תמיד נקי ומסודר.
"פששש", "פפשי".. היו קוראים לו דיירי הרחוב
ופפשי היה מתהלך כאילו הוא דוגמן על חלל, מנפנף בפרוותו, מקמר גבו, מותח רגליו ומילל בקול "מיאווווו!"
הבעיה הגדולה של פפשי הייתה השלוליות. בכל פעם שהיה יורד גשם, השבילים היו מתמלאים בבוץ שחור ודביק, ופפשי פחד נורא שמא כתם קטן יעכור את פרוותו הכחולה. למזלו, הוא היה מסודר מאוד והיו לו בדיוק ארבעה זוגות מגפיים קטנים ומרהיבים:
מגפיים אדומים ונוצצים – אותם נעל כשיצא לטיול מהיר לשכונה לפגוש חברים.
מגפיים לבנים כשלג – אותם שמר לטיולים עדינים סביב ערוגות הפרחים.
מגפיים סגולים ומיוחדים – אותם חבט ברגליו בימים שהתחשב לו להיות הכי אופנתי בפארק.
ומגפיים חומים חסונים – אותם נעל בדיוק כשידע שהשבילים יהיו קצת עמוסים בחול ובעלים רטובים.
בוקר אחד, לאחר גשם חזק, החליט פפשי לצאת לטיול ביער. הוא הביט במגפיו וחשב ארוכות: איזה זוג יתאים היום? לבסוף, בחר במגפיים האדומים והנוצצים כי הם עשו לו שמח בלב.
"פששש", "פפשי".. היו שוב קוראים לו דיירי הרחוב
ופפשי היה מתהלך כאילו הוא דוגמן על חלל, מנפנף בפרוותו, מקמר גבו, מותח רגליו ומילל בקול "מיאווווו!"
הוא החל לצעוד בזהירות רבה. רגל ימין, רגל שמאל, דילוג קליל מעל שלולית קטנה, והשתדלות גדולה לא לגעת בטיפה אחת של בוץ. אבל היער, כמו היער, מלא בהפתעות. בעודו הולך, חלף לידו סנאי שובב שקפץ משרף עץ, ושלולית ענקית ומפתיעה התגלתה לפתע ממש מולו.
"פששש", "פפשי".. היו קוראים לו הסנאי
ופפשי היה מתהלך כאילו הוא על דוגמן על, מנפנף בפרוותו, מקמר גבו, מותח רגליו ומילל בקול "מיאווווו!"
פפשי נבהל, עשה צעד אחד אחורה לא נכון, ו... פלוש! המגפיים האדומים היפים שלו שקעו עמוק-עמוק בתוך בוץ סמיך ושחור.
ליבו של פפשי החסיר פעימה. הוא הביט במגפיו המלוכלכים, אחר כך במגפיים הלבנים, הסגולים והחומים שהביא איתו בתיק הגיבוי, ולבסוף הביט בכפות רגליו החשופות.
באותו רגע קרה משהו מוזר. פפשי הבין פתאום כמה מעייף זה לנסות תמיד להישאר נקי בכוח. הוא הוריד מעליו את המגפיים המלוכלכים, שלף את שאר הזוגות מהתיק והניח אותם בצד. הוא דרך עם כפות רגליו הקטנות ישירות על האדמה הרטובה והנעימה.
הבוץ היה קריר ומצחיק, וכל צעד הרגיש כמו משחק חדש לגמרי. פפשי שר:
"אני דוגמן על חלל, לא צריך יותר דבר, טוב לי כפי שאני, כי אני הכי אני טבעי!"
רץ, קפץ בתוך השלוליות בלי לפחד כלל, ופרוותו הכחולה אולי התלכלכה קצת בכמה כתמי שמחה, אבל החיוך שלו מעולם לא היה רחב יותר. מאותו יום ואילך, פפשי הבין שהטיולים הכי שווים הם אלו שלא צריך לדאוג בהם בכלל, והוא העדיף תמיד להישאר יחף.
המלצה לפעילות עם מוסיקה ותנועה, מושלם לקטנטנים.
